שובי נפשי למנוחיכי שובי נפשי למנוחיכי / כי יי גמל עליכי , הלא מרוח פיו נפחך / ומכף רגל ועד ראש מתחך , ומכח תכונתו במעט דכינך / ומעצם תבונתו במקצת הבינך , והשכילך לתור חכמות / והחכימך לדעת מזמות . והכתירך בדעת ותבונה / והדריכך על דרך נכונה . ואת שטית תחת צורך / ופרקת עלו מעל צוארך , ותתעבי את שכלך - / ותמשכי בכסלך יקר הולך . ותבעטי בחכמתך - / ותשימי הרע מגנותך , ותפשטי בגדי אהבות - / ותלבשי תחתם בלויי סחבות . ותכבי את נגה שמשך / ותשליכי את עטרת ראשך , ותחרשי רעות לבקרים / ותשוכי את דרכך בסירים , ותרעי עוונות עדרים עדרים / ותצברי מרמות חמרים חמרים , ותשחיתי את נעם יפיך ותתחבלי / ותלכי אחרי דהבל ותהבלי . על מה נאצת אלהיך כל זאת - / ותשחריהו היום בפנים עזות ? 1 . תה' קטז , ז . 2 . מכף רגל וכו' שיהא הגוף מלא ממך . 3 . במעט ... במקצת בבחינת " ותחסרהו מעט מאלהים " ( תה' ח , ו ) . הבינך העניק לך בינה . 7 . בכסלך בסכלותך . יקר הולך את ההולך בדרך ישרה וכ ~ כובדת . 1 1 . ותשוכי ... בסירים ותשבשי דרכך בקוצים ( על - פי הוש' ב , ח ) . 13 . ותתחבלי ותיהרסי , ותושחתי ( על - פי דנ' ב , מד ) . 15 על מי ...
אל הספר