עת נצבו כנד רסיסיה עת נצבו כנד רסיסיה / ישלח דברו אל וימסה , על הזמורה יטפו תמיד , / כי יטפו עלי עסיסיה , תציץ ערוגה פתחה לנו / בה כל חבצלת קרסיה , תשלח לאפינו קטרת מר / כי יצאו לקראת הדסיה . אם תהלך תתן לך כל ציץ , / תתן לך ציץ פן תבוסה . ודמות פני שמש פני כלה / מתארה אורו שביסיה , מעת לעת על רצפת גלגל / תנוס בלי רודף יניסה , עד כי חשבנוה למרכבת / מלך מרקדת בסוסיה . אם בערוגה תעבר , תראה / כסף מצפה על חרשיה , ובעת פנות יום לערב , תרפד / חרוץ ירקרק על אפסיה . תחשב , בעת לכתה שחוח , כי / תשתחוה ארץ לעושיה , ובמהרה לבוא , תדמה כי / האל בארגמן יכסה , 1 . נצבו כנד התקשו כמוצק ( על - פי שמ' טו , ח ) , קפאו . רסיסיה טיפות מימיה , של הערוגה ( בית 3 ) . 2 . הזמורה הגפן . כי כאשר . עסיסיה של הזמורה , היין . 3 . תציץ תפרח . קרסיה פקעותיה הסגורות כמו בקרסים , 4 . כי כאשר ; יצאו אפינו . 5 . כל ציץ כל פרח . ציץ כנף ( על - פי יר' מח , ט ) , לרחף מעליה . תבוסה תרמסנה . 6 . מתארה לרוב יופייה . 7 . מעת לעת יומם ולילה . גלגל גלגל הרקיע . 9 . תעבר באור יום , או בזריחה . כסף אור בוהק לבן ככסף . מצפה פרוש ...
אל הספר