את יונה

ואת יונה זממי , הה , בהר בסל נבוכים / ועיני - ירטו נגדם דרכים , ומה " תרון באור שמש בעיני , / ולבי יהלך נגדו חשכים ? ואדרך עז בני ימים בנפשי - / ופני בחמת ימים דרוכים , ונפתה כארוס תבל לבבי - / ושדיה ביד זרים מעוכים . ורב לי עוד רדף הבלי זמנים / והלך אחרי לבות הףוכים , והתבוסס בדם נער - ומאז / דמי נער ביד ימים שפוכים . נאום צמא למי חכמה והומה - / וימיו בעבות עמל משוכים , ךדוף יגון , שבע קלון , ומדם / לבבו יסכו עיניו נסכים , הדפוהו תלאות מנעוריו / וחציהן בצלעותיו מעוכים , ורעיוניו יעירוהו , ובנאות / מצוקים ילכו הלך ובונים , וייגע לעצר בהם - וימי / מזמתם בדלתי אף מסיכים , ויעפיל לעלות אל הר תבונה - / ורגליו מנטות אליו חשוכים . 1 . זממי מחשבותי . ירטו השתבשו והתעקמו . 3 . בני ימים את כוח פגעי הגורל . ופני אבל פני בחמת ימים בזעם הגורל . 5 . הפוכים הפכפכים . 6 . בדם נער בייסורי הנעורים , לבטיהם ותשוקותיהם . 7 . וימיו אבל ימיו . בעבות עמל בחבלי סבל . סו . ובנאות מצוקים אך בשדות הכאב והמצוקה . 1 1 . בהם במצוקים ; וימי וכו' אך את ימי ה"מזימות " של רעיוניו הם חוסמים וסוגרים . 12 . חשוכים מנועים...  אל הספר