מליצתי בדאגתי הדופה

מליצתי בדאגתי הדופה מליצתי יראגתי הדופה / ושמחתי באנחתי דחופה ואם אראה שחוק , יבכה לבבי / לחיתי שהיא מני קטופה ."ידידי , הלבן עשר וששה / קפד ובכות עלי יום האסיפה - אשר היה להמשך בילדות / בלחי כחבצלת שזופה ? " שפטני לבבי מנעורי / ועל כן היתה נפשי כפופה ושם הבין והמוסר מנתו / ונפשי החרוצה שם קצופה . " ומה בצע להתקצף ? אבל דם / וקוה כי לכל מכה תרופה . ומה יועיל לכות על המצוקים / ומה יועיל לדמעה הערופה ? " ומה אוחיל ךעד כמה איחל ? / והיום עוד ךלא מלאה תקופה - וטרם בוא צרי גלעד וימות / אנוש נכאב אשר נפשו לגופה . 2 . לחיתי על נפשי ( על - פי תה' קמג , ג ) . 3 - 4 ; 7 - 8 : טענות ה"ידיד". 3 . יום האסיפה יום המוות . 4 . היה ראוי היה בילדות בעודו צעיר לימים בלחי וכו' בלחי ( של יפהפייה ) הדומה לפרח אדמדם . 5 - 6 ; 9 - 10 : תשובות המשורר , 5 . לבבי מעון החכמה . 6 . הבין את התבונה קצופה רגוזה וחסרת מנוח . 8 , הערופה השפוכה ( על - פי דב' לג , כח ) . 9 . והיום יום הסבל והייסורים עור עוד נמשך , וזמנו לא תם ,  אל הספר