בין צבאות שעיר וקדר י הודה הלוי כתב מספר רב של ששירים לאומיים * שחזק בהם רישומו של המשבר שפקד את יהודי ספרד בהתעצם מלחמות הרקונקיסטה . שוב ושוב הוא מספר כיצד נמחצו בני עמו " בין צבאות שעיר וקדר " וכיצד הושפלו בידי הנוצרים . בקינה " אקונן על מר תלאותי " נלהלן פ ) הוא מבכה את חורבנה של קהילה אלמונית , שאנשיה נהרגו ורכושם נבזז על ידי החיילים הנוצרים שפרצו אל העיר . הוא מזכיר את עקירתן של קהילות שונות ובריחת רבים מאנדלוסיה לקסטיליה ולאראגון ( פב , 20 - 23 ) . הלוי הוא המשורר העברי הראשון המביא בבהירות את טיעונם העיקרי של התועמלנים הנוצרים : מצבם המושפל של היהודים מעיד שהאל עזבם , שלזעקתם לעזרה " אין מענה אלהים", תקוותם היא תקוות שווא ואין עוד טעם לדבקותם בדתם הגורמת להם רק סבל ( להלן פז 1 - 13 ) . בשירתו הלאומית זועק הלוי את זעקת מיבלה של האומה . הוא העשיר וגיוון את דימויי הסבל שנשאלו ( בעיקרם ) מן המקורות העבריים העתיקים וטופחו על ידי אבן גבירול וההולכים בעקבותיו . בשיריו מצטייר העם כיונה רדופה על ידי ציידים , כמצורע שגורש אל מחוץ למחנה ואשר מצפה לשווא לרפואה , כטובע במים זידונים , כאסיר ...
אל הספר