ניו יורק היהודית בשנים 1940-1920 אריה גורן בשנת 1920 נעשתה ניו יורק למטרופולין של העולם היהודי . מבחינה מספרית בלבד היא היתה לריכוז העירוני הגדול ביותר בתולדות היהודים . יותר ממיליון וחצי יהודים , כמעט 90 % מהם מהגרים או בני מהגרים ממזרח אירופה , התגוררו אז בעיר הזאת . בשנת 1940 הגיע מניינה של האוכלוסייה היהודית בעיר לשני מיליונים , שהיו 30 % מכלל תושבי העיר . בשל הזרם הענקי של מהגרים – שהגיע בין השנים 1906 ל1914– לממוצע שנתי של – 100 , 000 היו רובם בארץ פחות מ15– שנים . המהגרים היהודיים , דוברי יידיש , רובם בעלי השכלה אלמנטרית , היו רוב ברבעים המאוכלסים בצפיפות שבהם התגוררו . הגדול בהם היה הצד המזרחי התחתון של מנהאטן , שבו הצטופפו 1 . 5 מיליון יהודים בשטח של כשני קילומטרים וחצי רבועים . תחילה התגוררו רובם בדירות קטנות וצפופות בבתי הדירות הצרים האופייניים לרובע , ורבים מהם מצאו תעסוקה בסמוך , בבתי המלאכה ובמפעלי הייצור של תעשיית הביגוד . בשנת 1910 כבר הופיעה תנועת הפועלים היהודית הנמרצת ולה איגודים מקצועיים , תוכניות השכלה ותרבות , תוכניות פעולה פוליטיות ואיגוד האחווה הקשור בה , ה Work...
אל הספר