הרומנטיקה האירופית והספרות העברית מנחם ברינקר הרומנטיקה האירופית רחוקה מלהיות תנועה אחידה , אפילו בתחום המצומצם של הספרות והאמנות . עד היום נטושים בין החוקרים ויכוחים עזים על מאפייניה העיקריים . חוקרים אחדים ( כגון ארתור לאבג'וי ופריץ שטריך ) מציעים לראות ב'רומנטי , ' בעיקר בניגודו ל'קלאסי , ' קו אופייני לסוג ספרות ואמנות החוזר בתקופות שונות ובמרחבים תרבותיים שונים , ולאו דווקא לתקופה בתולדות המחשבה והאמנות . הם ואחרים עומדים על כך שההבדלים בין ה'רומנטיקות' השונות , למשל , הגרמנית והצרפתית , גדולים ומכריעים מן המשותף להן : הרומנטיקנים הגרמניים , כמו פיכטה , טיפחו את הלאומיות ההיסטורית האתנית–לשונית כלאומיות 'אורגנית , ' שללו את מושג הלאומיות הטריטוריאלית החדש שעלה במהפכה הצרפתית וראו בו תפיסה 'מכאנית . ' רובם , כמו ברנטאנו , האמאן , נובאליס ופרידריך שלגל , העריצו את ימי הביניים ואת הרוח הדתית שפיעמה בהם , שעה שמרבית הרומנטיקנים הצרפתיים – מלאמרטין ועד ויקטור הוגו – קיבלו בברכה את תוצאות המהפכה וראו דווקא בהן סיכוי ליצירת חברה אורגנית יותר , החזיקו בהשקפות חילוניות , ושללו את השיבה לחיק...
אל הספר