החיים לא תמיד הם ערובה ליציבות , לא תמיד הם מקנים ביטחון . בציונות באו לידי ביטוי כל זרמי המהפכה שהתחוללה בחיי היומיום היהודיים . היא סימלה את התערובת המיוחדת של הגירה ומהפכה . תנועת הנוער שיחקה בה תפקיד מכריע . בתקופות שונות בהתפתחותה אהבו להדגיש את המתח והשוני שבין קוטב ההגירה שבה לבין המהפכה " ) העלייה . ( " המהגר , כך אמרו , מחפש פתרון לעצמו , קרקע תחת הרגליים . הוא נכון להסתגל לתרבות , לשפה , לעבודה . הוא יחליף את שמו לשם המתאים לארץ ההגירה . הוא יהיה מוכן לראות בבנו , הדוחה את התרבות שהביא מ"שם , " גיבור . אך אף על פי שהוא נכון לעשות מהפך בסדר יומו , המהגר קשור במידה רבה למקום מוצאו . המבטא שלו מסגיר אותו , הוא מכור למכתבים מן הבית וחולם על האוכל של ביתו הרחוק , הוא מרהט את ביתו בארץ החדשה באותו ריהוט שהיה בביתו ומודד את עצמו על פי אמות מידה משם . בני הארץ שאליה היגר תמיד "חושפים" את זרותו . המהפכן , לעומת המהגר , יוצר בעצמו ולעצמו מערכת ערכים חדשה , הוא הגיבור המודע לאחריותו . שמו החדש נקבע על פי רצונו לפרוץ את המקובל , להביא את האוטופי . הוא מוכן להתגבר על קשיים ולא להסתגל . אך...
אל הספר