התנ"ך כהיסטוריה והפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא

התנ"ך כהיסטוריה והפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא יעקב שביט המקרא חדל להיות עד יחיד עד המאה ה19– כמעט לא נמצאו מי שערערו על המהימנות של המסורות ההיסטוריות המובאות בספרי המקרא . גם מי שמצאו בו סילופים , או מתחו ביקורת חריפה על עולם האמונות והערכים המקראי , לא ערערו , לדוגמה , על היותם של משה , דוד ושלמה דמויות היסטוריות , ועל יציאת מצרים כמאורע היסטורי . במאה ה19– החל המחקר הפילולוגי–ההיסטורי המודרני של המקרא , שעסק בשאלות הנוגעות להיסטוריה של ספרי המקרא , לטעון כי חלק מהספרים ( ובעיקר חמשת חומשי תורה ) נכתבו זמן רב לאחר המאורעות המתוארים בהם ולכן אין לתת בהם אמון ( ר' ערך היהדות החילונית וביקורת המקרא במדור זה . ( ואולם המחקר הזה נסמך רק על המקרא עצמו . בגלל המחקר הארכיאולוגי של המזרח הקרוב הקדום – מצרים , מסופוטמיה , סוריה וארץ–ישראל – שהתחיל באותה מאה , חדל התנ"ך להיות עד יחיד הן להיסטוריה שלו עצמו והן להיסטוריה שהוא מספר עליה . מעתה היה אפשר להיעזר בעדויות החוץ–מקראיות כדי לנסות להבין את התפתחות הטקסט המקראי , להבין את הרקע שבו נכתב , לזהות את מקומות ההתרחשות , להוסיף ידע על תולדות א...  אל הספר