האנטישמיות בראי התגובה היהודית המודרנית בן הלפרין האנטישמיות היא תופעה שהיקפה ומשקלה בהיסטוריה עצומים אך טבעה לא קבוע והוא משתנה כצבעה של הזיקית . גם תיאוריה מחליפים צורה , וטיעונים בדבר זיהויה והשפעתה תלויים בוויכוחים על משמעויות לוואי של ביטויים לשוניים . הגדרה כללית שלה נחוצה אפוא ולו גם למען בהירות הדיון . המכנה המשותף המינימלי שלה הוא זה : האנטישמיות היא יחס של עוינות ליהודים שנעשה מסורתי וממוסד . מכך נובע , ראשית , שהאנטישמיות היא דעה קדומה של קבוצה שמלמדים אותה בחברות מסוימות , ולא רגש דחייה שניתן לבארו על ידי ניסיון חייו של הפרט , ושנית , שהאנטישמיות אינה מסתיימת תמיד ובהכרח בהכחדת היהודים אלא היא יכולה גם להיעשות מצב מתמיד האופף את קיומם . ואמנם היהודים היו פזורים מאות שנים בחברות שהיתה להן מסורת של אנטישמיות . לפי שהיו בדרך כלל מיעוט בקרב רוב של לא–יהודים , שהיה בעל עוצמה פיזית רבה יותר , יש להניח שבכל מקום שבו שרדו היהודים כקבוצה , אוזנה האנטישמיות על ידי רמה מתאימה של סובלנות כלפי היהודים .
אל הספר