האומנם שיקולי "טובת הילד" בחקיקה ובפסיקה הישראלית מונעים את תופעת ההדרה החברתית ? ישראל צבי גילת א " . טובת הילד" ו"זכויות הילד" - התערבות הריבון באוטונומיה המשפחתית " טובת הילד" כעקרון על : אמירת המחוקק והכרעת הפסיקה לכאורה העיסוק המשפטי ב"טובת הילד" הוא עקר . כולנו היינו ילדים והתנסינו בפיקוח ההורים עלינו . רובנו , כך אני משער , חווינו את ההורות על ילדינו . בעצם חווינו אותה והתנסינו בה כמעט ללא הדרכה או השתלמות . בוודאי לא למדנו זאת בבית הספר . ואף על פי כן ולמרות הכול יש לכל אחד מאתנו מודל התייחסות מוצק למדיי למסגרת הזאת של יחסי הורים וילדים , שלרוב נראית בעינינו אידאלית למדיי . דומני - אף אם קשה לי לבסס את הסברה הזאת על בסיס אמפירי - שגם השופטים , בבואם להכריע בסוגיות שבין הורים לילדים , משתמשים יותר באידאה האישית שלהם על איך ההורות צריכה להיראות , ופחות בכלים המשפטיים שברשותם , דוגמת תקדימים משפטיים , חיקור דין או מה שנקרא לוגיקה משפטית , וזאת אף במידה מועטה יותר ממידת השימוש שהם עושים בכלים המשפטיים בסוגיות אחרות שבמשפט . במודע או שלא במודע הם שמים עצמם במקום הילדים או הוריהם וחו...
אל הספר