ירושלים במאבק על שימור צביונה 130 השנים האחרונות מדגימות כיצד נחלצת ירושלים אט אט מן הבניה המסורתית והדתית שהיתה בין חומות העיר העתיקה ויוצאת אל מרחב גדול ומתפתחת כעיר בעלת פסיפס של תרבויות וסגנונות ארכיטקטוניים , עדתיים ולאומיים . עקב כך גם מתפתח בה מגוון של היבטים ארכיטקטוניים : אדריכלות של עיר חצויה ועיר גבול , ראשיתה של אדריכלות ייצוגית וממלכתית כעיר בירה , אדריכלות של שיכונים ציבוריים וכן אדריכלות הנובעת מרווחת הפרט , ובכך הופכת היא במרוצת השנים למוזיאון של סגנונות הבניה לתולדותיהם . מאז הקמת המדינה חל בירושלים שינוי רב משמעות בבניה ובאדריכלות . נמצא בה את סגנונות בניה שיובאו מחו"ל ושהתגבשו על פי צרכים מקומיים , הן בצורה והן בחומר , עד כי הפכו להיות ליצירה עצמית ומקומית ; את מאפייני הסגנונות הירושלמיים הארכיטקטוניים בבניה הממלכתית הלאומית והייצוגית על כל גוניה בנושאי ממשל , חינוך , תרבות , הנצחה ושכול ; את התפתחות התכנון והבניה של השיכונים הציבוריים הממשלתיים מעידן המצוקה של שנות ה 50 ועד לימי הרווחה בשנות ה ; 80 את בתי הדירות המשותפים לעומת הבניה הפרטית ; את ההתחדשות הפיסית וה...
אל הספר