הצגת דפוסי הפמיניזם הישראלי במהלך מרבית התקופה הציונית התקיים הדיון הציוני המרכזי ( ה"מיינסטרימי ( " במעמד האישה במסגרת תפיסת העולם של הדרת הכבוד הציונית . גם תנועות הנשים , והנשים הלוחמות על מקומן החברתי , דיברו מתוך שיח זה . אני מציעה לכנות את המאבק הנשי המרכזי לשיווי זכויות ביישוב היהודי ובמדינת ישראל ( בעיקר עד שנות השבעים והשמונים ) פמיניזם הדרת כבוד ציוני , ובקיצור פמיניזם ציוני . בתוך מאבק זה , ניתן לזהות שני ראשים מובחנים . האחד , והוא המרכזי , הדגיש ומדגיש את תפקיד האישה העברייה בפרויקט הציוני כ"אם כל חי . " מאבק מרכזי , ממסדי זה לכונן לנשות ישראל מעמד איתן באימהות האומה ופועלותיה , אני מציעה לכנות לשם קיצור ונוחות : פמיניזם אימהות עובדות . הזרם השני , שהחל במאבקן הבודד של חלוצות על זכות ההשתלבות בעבודה כפרטים שווי זכויות , התמקד במעמד האישה העברייה כ"אישה אדם , " ובזכותה ליטול חלק שווה , כלומר - דומה לזה של הגברים בהגשמה הציונית , לרבות בשוק העבודה ובאזרחות הישראלית הציונית . זרם זה , שהלך והתגבר עד שהגיע לשיאו בשנות השמונים , אני מציעה לכנות פמיניזם הזדמנויות שוות . הצירוף "...
אל הספר