כבוד האדם תחת כיבוש : מסקנות וסיכום ניתן להציע - ואכן רבים אף מציעים - הסברים שונים לפסיקת כבוד האדם של בית המשפט העליון בהקשר של השטחים הכבושים . לצד הסברים אלה , אני מבקשת להציע את ההסבר העולה מתוך עולם המושגים של ספר זה . בפרק הקודם הראיתי כי עד סוף שנות השבעים היה שיח הכבוד של בית המשפט ברובו שיח של הדרת כבוד אישית והדרת כבוד ציונית . מאז שנות השמונים , וביתר שאת מאז שנות התשעים של המאה העשרים , גבר השימוש בצירוף "כבוד האדם , " והתחזק מאוד מעמד הכבוד הסגולי , תוך טשטוש גבולות בינו ובין כבוד המחיה . ליתר דיוק , שיח הכבוד הסגולי התחזק ( ולעיתים אף הורחב לסוגיות שעניינן כבוד מחיה ) בכל הנוגע לאזרחי מדינת ישראל . עם זאת , מנטליות הדרת הכבוד לא פסה מפסיקתו של בית המשפט העליון , הגבולות בינה ובין שיח הכבוד הסגולי לא נקבעו בבהירות , ויש שהדיונים בכבוד האדם כורכים את שניהם יחדיו . פרק זה הראה כי תהליך מקביל , של שימוש גובר בצירוף "כבוד האדם" וחידוד הרגישות לכבודו הסגולי של האדם ( ואף לכבוד מחייתו , ( לא התרחש ביחסו של בית המשפט העליון לאוכלוסיית השטחים הכבושים . בית המשפט העליון ממעט מאוד ...
אל הספר