פרק חמישי : הליכי החקיקה של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , והפסיקה שבעקבותיו בחינת הליכי חקיקתו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מלמדת כי יוזמיו התכוונו , ככל הנראה , להגן על כבודו הסגולי של האדם , , human dignity כמקובל בחוקותיהן של מספר מדינות אחרות ובמסמכי האומות המאוחדות . ואולם כבר במהלך החקיקה היו בקרב חברי הכנסת גם מי שהבינו את חוק היסוד כמגן על הדרת הכבוד היהודית הלאומית או על הילת כבוד האדם . עם חקיקת החוק פירשו שופט בית המשפט העליון , אהרן ברק , כמתייחס לכבוד האדם הסגולי , וזאת בהמשך למגמה שהחל בה שנים קודם לכן בכלים שיפוטיים . השופט מנחם אלון , לעומתו , נאבק על מילוי חוק היסוד בתכנים של הילת כבוד . בתוך כך , בית המשפט לא נתן את הדעת על המתח בין העולם הערכי הכרוך בכבוד הסגולי ובין זה הכרוך בהדרת הכבוד , ולא על ההבחנה בין הכבוד הסגולי וכבוד המחיה . פסקי הדין , לכן , משקפים חוסר אחידות בלתי ניתנת ליישוב , שעלולה להתפרש על ידי הציבור כעדות לשרירות ואינטרסנטיות . אימוץ ארבעת מושגי הכבוד המובחנים המוצעים בספר זה עשוי לסייע בהבחנה בין סוגי עניינים שונים ובעיצוב מדיניות ורטוריקה שיטת...
אל הספר