פרק שני : היבטים חברתיים בתהליך האבל מנקו דת המוצא של פררד , שאותה הרחיב ופירט . לדבריו , בצער נורמלי מופיע סינדרום הכולל את המרכיבים הללו : האחד , מועקה סומטית - לחץ המופיע בגלים , הרגשת חנק בגרק , קוצר נשימה , רפיון שרירים ועוד . השני , עיסוק רב בדמותו של הנפטר , העלאת זיכרונות וחיפוש הוכחות לעוולות ולמחדלים כלפיו . השלישי , רגשות אשם כלפי הנפטר , בגלל שגיאות והזנחה מצד האבל . הרביעי , תגובות איבה וכעס , הן כלפי הנפטר והן כלפי הסביבה החברתית והמטפלים שלו . חמישית , שינוי בדפוסי ההתנהגות ; אצל האבלים מתעורר אי שקט , תנועה ללא מטרה וחוסר יכולת ליזום דפוסי פעולה מאורגנים . משך תקופת , prn סבור לינדמן , היא בדרך כלל קצרה יחסית , ורוב האבלים מסתגלים מחדש לחיים . אחד המכשולים העיקריים להסתגלות תקינה היא העובדה שהאבלים שואפים להימנע מתחושת הצער ומביטוי האמוציות הקשורות בו . הדבר מונע את האבלים מלבוא לידי הרפיה , מחשש שמא " יישברו" אם ייתנו ביטוי לצערם . נדרשת מידה רבה של שכנוע כדי שיהיו מוכנים להתמסר לתהליך האבל ולקבל את אי הנוחות שבשכול . מחקרו של לינדמן כבר נחשב לקלאסי , בעקבותיו באו מחקר...
אל הספר