הרקע להתנגדות להקמת הגדר כאמור , לאחר מלחמת ששת הימים , לא ראתה ממשלת ישראל את האוכלוסייה הפלסטינית כנושאת זהות לאומית מגובשת . מאחר שהלאומיות הפלסטינית דוכאה תחת שלטון ממלכת ירדן , אכן היו אך מעט סימנים לקיומה של ישות לאומית פלסטינית עצמאית . בתנאים אלה , דיוני ממשלת ישראל להביא לידי שלום בגבולותינו , עסקו בעיקר במדינות ערב ורק במעט בשאלה הפלסטינית . למרות שלאחר כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה החלה הלאומיות הפלסטינית להתעורר מחדש , לא הטריד עתיד יהודה , שומרון ורצועת עזה , את מנוחתה של הממשלה , אם כי יגאל אלון ומשה דיין התייחסו לנושא בתוכניותיהם . גם העובדה שלא הייתה בעבר מדינה פלסטינית , שהיו לה גבולות , תרמה לחוסר התייחסות מספקת לנושא . לפי גרסת יגאל אלון , היחיד שהביא בפני הממשלה תוכנית מגובשת המתייחסת לעתיד יהודה ושומרון , אין לסגת לגבולות , 1967 ויש להקים יישובים יהודיים על המורדות המזרחיים של יהודה ושומרון ובבקעת הירדן , וכן בסביבות העיר חברון , בלבד . כדי להיענות לזכויות ולאינטרסים של הפלסטינים אין להתיישב על גב ההר , כדי שאזור זה יוכל להיות בעתיד בסיס למשא ומתן עם גורם ערבי . זא...
אל הספר