סיכום

סיכום למרות שהאינתיפאדה הראשונה החלה ב , 1987 ועשרות ישראלים נהרגו מדי שנה , הרי רק ב 1995 החל בממשלה דיון רציני בצורך להפריד בין ישראל לפלסטינים . החלטות שונות התקבלו בוועדות ממשלתיות וכן בממשלה עצמה , בהן סוכם כי יש להקים לאורך מרחב התפר , מכשולים , מחסומים , מעברים ועוד . רוב ההחלטות האלה לא בוצעו , ובדוח מבקר המדינה משנת 1998 מודגש כי מרחב התפר פרוץ וכי המחבלים "נהנים מתנועה כמעט חופשית ליעדי הפיגוע בישראל . " כן מציין מבקר המדינה כי בתנאים הקיימים , היכולת של צה"ל ללכוד מחבלים , היא מינימלית והנזק הכספי שנגרם כתוצאה מן הגנבות בלבד , גדול מעלות התוכניות שלא בוצעו . אחרי פרוץ אינתיפאדת אל אקצה , במשך 18 חודשים , עד אפריל , 2002 כמעט ולא נעשה על ידי הממשלות דבר כדי להעמיד מכשול בפני המחבלים אשר חדרו לארץ "בקלות בלתי נסבלת . " ביוני 2001 הנחתה הממשלה את גורמי הביטחון להכין תוכנית להגנת קו התפר . התוכנית אושרה על ידי הממשלה אך כמו קודמותיה , רובה לא בוצע . אפשר להניח כי השרים הקובעים בממשלה , ראש הממשלה , שר הביטחון ושר החוץ , התנגדו או לא ממש תמכו בהקמת גדר ההפרדה הביטחונית . הסיבות...  אל הספר