המשבר אצל המתנחלים לאחר נאומו של יצחק רבין , בינואר , 1995 בעקבות הפיגועים הקשים בצומת השרון , בו הצהיר כי הממשלה צריכה להביא לידי הפרדה בין ישראל לפלסטינים , אמר דובר מועצת יש"ע , אהרן דומב " , הפרדה נוסח רבין היא פתרון מטומטם להפליא . " ברור היה כי המתנחלים התנגדו התנגדות מוחלטת לכל צורה של הפרדה מן הפלסטינים . בראשית אינתיפאדה אל אקצה התנגדו המתנחלים גם לכל גידור , אפילו של יישוביהם . הדרך הנאותה להתגבר על הטרור הייתה לדעתם למגרו בדרך צבאית . כל גידור נראה בעיניהם בהסתגרות בגטו , בריחה ונסיגה " . תנו לצהי'ל לנצח" הייתה הסיסמה שנשמעה בפי כול , והכוונה הייתה שהממשלה מונעת מצה"ל להפעיל את מלוא כוחו ולכן הטרור נמשך . גישה זו תאמה את הראייה האידיאולוגית של מפעל ההתיישבות ביש"ע . המתנחלים חזרו לארצם ומולדתם והם יושבים בה לבטח . רובם רואים עצמם כחלוצים האמיתיים של הדור , ממשיכי המתיישבים של תנועת העבודה , שמתכחשת היום לעברה . ישיבתם ביש"ע מעניקה ביטחון לכל הארץ " , אחרת המחבלים כבר היו בתל אביב" ובטרור יש להילחם בכל הכוח , לרדוף אותו ולמגרו . אך עם גבור הפיגועים , חדירת מחבלים להתנחלויות ,...
אל הספר