ב. הערות תאולוגיות והרמנויטיות

נבוכים בקשר למשמעות של השפה הזאת , ומתבוננים מפני המבוכה על ידי הפגנה של אדישות או של עוינות . הצרה היא , שלרוב גם להם אין שפה אחרת - קשה לאדם להחליף את השפה שאותה ירש מאומתו , ושאותה הפנים בשנות חייו הראשונות . במקרים רבים נובעת מכך מועקה קיומית עמומה , ולעתים הרגשה מודעת של חוסר שורשים . ב . הערות תאולוגיות והרמנויטיות טובי ההוגים הבחינו בין שני רבדים בדת , שאותם אפשר לכנות דת ודתיות . הדת הממוסדת כוללת את הלבוש הפורמלי של השפה הדתית ( כגון ההלכה , ( ואת המוסדות ( כגון הרבנות , ( שתפקידם להפיץ את התורה ולשמור על צביונה . לעומת זאת , הדתיות מתייחסת אל החוויה הרוחנית הסובייקטיבית , אל הקשר האישי של האדם עם אלוהיו . במצב אידאלי , הדת הממוסדת מאפשרת ומווסתת את הדתיות האישית של חבריה . למרבה הצער , ברוב הדתות מתרחש תהליך שבו הדת הממוסדת מקבלת חיים משל עצמה , ונהפכת לגורם מפריע וחוסם בהתפתחותם הרוחנית של חבריה . לניכור זה תרומה חשובה למשבר שפוקד היום את הדתות הגדולות , ובכללן היהדות . מטרת התורה היא חיים לא במובן של קיום ביולוגי , אלא במובן של החיות והוויטליות המלוות חיים בעלי משמעות וחירו...  אל הספר
כרמל