נשמת נשמת כל חי תברך את שמך , יי אלהינו , ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך , מלכנו , תמיד ... היו שלגלגו על האל היהודי , שזקוק כביכול לתשבחות . אולם הבעות השבח וההלל הן הביטוי הטבעי של אדם שחי מתוך הנשמה : נשמת כל חי תברך ... אדם זה מקבל את העולם כמות שהוא , ורואה ביקום כולו את שמו ( ביטויו ) של הקב"ה . " ורוח כל בשר " ... הרוח כחלקה אמצעי של הנפש האנושית מרוחקת מן האל יותר מהנשמה , וקרובה יותר לבשר , לנפש המעוגנת בקיום החומרי של האדם . הרוח פועלת כשהאדם מודע לא' ומבקש להתחבר אליו . זו אולי המשמעות של "לפאר את זכרו של הקב"ה . " אנו זוכרים את האחדות המקורית , כמהים אליה , ומבקשים להתחבר אתה . מכאן הערך של תפילתו של אדם השרוי בניכור מנשמתו , ומתפלל כמצוות אנשים מלומדה . תפילתו היא ביטוי ( אולי בלתי מודע ) לכמיהתו לחיים עמוקים יותר , ומובטח לו שיבוא יום ( אחרי 26 דורות של קיום בחסד ) ונשמתו תברך את שמו של הקב"ה . ויי ל'א ינום ול א יישן - המעורר ישנים והמקיץ נרדמים , והמשיח אלמים והמתיר אסורים והסומך נ 1 פלים והזדקף כפופים . גם כשהאדם ישן נשמתו ערה , הרי הנשמה היא חלק אלוה ממעל . בא הזמן ואלהי...
אל הספר