התינוק מתמסר כל כולו להנקה , ומתמזג כביכול עם גוף אמו . לא רק פיו אלא כל פניו טמונים בשד הרך והחם , ובזמן שטועם את הנוזל בחלל הפה הוא גם ממשש את אמא , מריח את ריחותיה , ושומע את דפיקות לבה . בהנקה התינוק מגלה את אמו ואת עצמו . הוא מגלה בהדרגה את גבולות גופו . לומד איפה הוא מסתיים ואיפה היא מתחילה . הוא שם לב להבדלים בין התחושות באיבריו השונים . החלב מגרה את חלל הפה , את הוושט ואת הבטן , וכך מתחילה להיווצר מודעות לחלל הפנימי של הגוף . הקשר שהתינוק יוצר עם אמו בהנקה מתפתח בהדרגה מחלקי לשלם יותר . בהתחלה התינוק מוצץ ברעב גדול ובריכוז מלא , עיניו סגורות , והוא ממוקד כל כולו במציצה ובבליעה . בשלב זה אמו אינה מנסה ליצור קשר עמו , היא מבינה שאינו פנוי לכך . לאחר שנרגע מעט הוא פותח את עפעפיו , ומחפש את מבטה של אמא . המציצה הופכת לרגועה יותר , מפעם לפעם יש הפסקות , והוא מתחיל לשחק - סורק את פניה של אמא , מרחיק את גופו קצת ושוב מתקרב , משמיע קולות ואנחות , עושה פרצופים . אמו עוקבת אחריו ונהנית מהמפגש האינטימי והמגוון הזה עם תינוקה , שמה לב לשינויים בהתנהגותו , ומגיבה אליו בהתאם . במילים אחרות , ...
אל הספר