והמשפטים , איך העשייה שלי בעולם הזה מחברת אותי להוויה ? החכם מבטא בשאלותיו ובאורח חייו את הברכה "ברוך המקום . " הבן השני , לעומת זאת , חווה את העולם הזה כמקומו שלו עצמו . הוא כופר בעיקר שעל פיו העולם הזה אינו יכול להיות הכול . לטעמו הדברים בעולם מסבירים את עצמם . לחם הוא לחם , רעם הוא רעם , זה כל עולמו . על כוחו ועוצם ידו הוא שם את כל יהבו , כדברי פרעה : "לי יא רי , ואני עשיתני " ! ( יחזקאל כט . ( 3 תפיסה זו מרוקנת את הטקסים הדתיים מכל תוכן , והופכת אותם לעבודה סתמית - "מה העבודה הזאת לכם " ! גם הרשע בא כאדם , נכנס לעולם עם מה , אך מוציא את עצמו מן הכלל - כלומר מכללו של מקום , מן המודעות הגואלת של השתייכות להוויה כוללת . הוא הולך שבי אחרי העולם הנגלה הנוצץ , המגדלים והאימפריות . הרשע לא נגאל ממצרים כי אינו מעוניין בכך , במצרים הוא רואה את גאולתו . לעומת החכם , אמונתו של התם מבוססת על מפגש שונה עם האל . התם פוגש את האל כ"נותן תורה לעמו ישראל , " כאל הייחודי של היהודים . התם מתחיל מן התורה , ממעמד הר סיני , מן ההיסטוריה של עם ישראל . הוא שרוי בהתנסות היהודית היום יומית , בלימוד תורה וב...
אל הספר