א . קריאת שמע ובעיית הסבל לפי פשוטה של משנה זו ( ברכות א , ה , ( רבי אלעזר בן עזריה מתלבט בשאלה הלכתית : הפרשה השלישית של קריאת שמע מתחילה במצוות ציצית , שחלה רק במשך היום כשאפשר לראות את הציצית , ככתוב : "וראיתם אתו" ( במדבר טו . ( 39 לכן , קיימת דעה בתלמוד שאין לקרוא פרשה זו בקריאת שמע של ערבית . אולם בסופה של הפרשה מוזכרת יציאת מצרים , ורבי אלעזר בן עזריה מספר על חיפוש אסמכתא לדעה שיש לומר פרשת ציצית גם בלילה , לשם קיום המצווה לזכור את יציאת מצרים . כמה תמיהות עולות מן הטקסט הזה ומצביעות , לדעתי , על תכנים עמוקים לצד ההקשר ההלכתי . ראשית , משמעותו של הביטוי "ולא זכיתי" אינה נהירה , שהרי מה עניין זכויות בדיון הלכתי ? שנית , מה מנע מתלמיד חכם ממעלתו של רבי אלעזר בן עזריה למצוא את הסימוכין הנדרשים להזכיר את יציאת מצרים בלילות ? ושלישית , מה המשמעות של הביטוי "הרי אני כבן שבעים שנה ? " היה בן 70 או שלא היה ... ? בנוגע לשאלה האחרונה , התלמוד מספר שכשהוחלט למנות את רבי אלעזר בן עזריה לנשיאות הסנהדרין , היה בן שמונה עשרה שנה בלבד . אז "נעשה לו נס ועטרוהו שמונה עשרה שורות של שערות שיבה" - כ...
אל הספר