עבדים היינו עבדים היינו לפרעה במצרים , ויוציאנו יי אלהינו משם ביד חזקה ובןרוע נטויה . ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים , הרי אנו ובנינו ובני בנינו משעבלים היינו לפרעה ? מ : ? רים . ואפילו כלבו חכמים , כלנו נבונים , כלנו זקנים , כלנו יודעים את התורה , מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים . בקטע הזה , יותר מכל האחרים , באה לידי ביטוי תפיסתו של בעל ההגדה את יציאת מצרים כאירוע על היסטורי , אישי וסובייקטיבי . אין להעלות על הדעת שהיום 3000 , שנה לאחר האירועים ההיסטוריים , עם ישראל עדיין היה משועבד לפרעה במצרים . אם כן , אנחנו עוסקים בשעבוד נפשי למשהו שפרעה ומצרים מסמלים . גם המצווה לספר ביציאת מצרים אינה מובנת כאן כפשוטה , כתיאור יבש של אירועי העבר , שאם לא כן , לא היו צריכים לעסוק בכך החכמים , הנבונים ויודעי התורה .
אל הספר