יחץ החיצוני . ישראל , שנקרא גם נפש ( במובן הצר ) הוא מעין "שר החוץ" של הנפש כולה , היודע להתמודד עם המציאות , ולהסתגל אליה בלי שהנשמה תיפגע . זה החלק שבנו היודע להיות מנומס גם כשהרגשתנו שונה , לחייך גם כשאנחנו מדוכאים , ולהתאושש מעלבונות ומפגיעות . הכהן משרת במשכן , החלק האלוהי שבמרכז ההוויה , ולעולם מתגעגע אל א . ' אלהים ברא את העולם תוך כדי צמצום הווייתו , כדי שהעולם יתגעגע אליו - זה מה שהנשמה עושה : מתפללת כל הזמן , כמהה , אוהבת , הרי היא חלק אלוה ממעל - "נר ה' נשמת אדם" ( משלי כ . ( 27 ישראל , הרובד הנפשי החיצוני , אינו נמצא במגע רצוף עם הכהן אלא בקשר דינמי של התקרבות התרחקות ממנו . בלוח העברי שלושת הרגלים מסמלים את הקשר הזה . בני ישראל עולים לירושלים אל בית המקדש , ובתום החג שבים לביתם . העם אינו יכול להישאר בירושלים , כפי שהאדם אינו יכול להיות מחובר תמיד לנשמתו , אולם לעתים ההתרחקות מתקבעת , והאדם חי בניכור עצמי תמידי . במצב כזה ישראל נמצא בגלות , בניתוק במידה זו או אחרת משורשיו . במקרים קיצוניים האדם יכול להתרגל לתפקד רק מתוך הרובד החיצוני , ישראל , ומאבד כל קשר עם רובד הכהן . מ...
אל הספר