התפתחות הניתוחים הסוציולוגיים ביקורת מאוחרת יותר על הגישה הפוזיטיביסטית מבוססת על ההנחה שמערכת המשפט אינה מערכת דדוקטיבית , אלא אמצעי למימושה של התכלית שהמחוקק מצא בה , וכן על ההנחה שהחוק הוא תוצר חברתי ולא מדע מדויק . לכן מתפתחת כתיבה משפטית חדשה בעזרת כלים סוציולוגיים , פסיכולוגיים ופוליטיים , הלקוחים ממדעי החברה . האסכולות הסוציולוגיות רואות במשפט תופעה חברתית , שמן הדין לחוקרה בכלים סוציולוגיים . יש הרואים אותו כביטוי לרצון ולאינטרסים של המעמדות השליטים ( המרקסיזם ;( ככללי התנהגות חברתיים שאופיים מנהגי , והם בלתי תלויים במדינה ( אהרליך ;( ובהחלטות של מוסדות מדיניים המותנות בגורמים רב ענפיים ( הולמס , לוולין . ( חוקרי האסכולה הסוציולוגית בוחנים את יעילותו של החוק הפוזיטיבי לפי מטרותיו של המחוקק והאינטרסים החברתיים ( יהרינג , פאונד , ( מעמתים את תוכנן של הנורמות המשפטיות עם התנהגותם בפועל של מבצעי החוק ( פונקציונליזם , ( ובוחנים את המשפט מתוך דגש על הניגודים הסוציאליים למיניהם או על החוויות הנפשיות של בני חברה מסוימת ( פטראז'יצקי , גורוויץ ) ( האנציקלופדיה למדעי החברה . ( 1967 , שני ...
אל הספר