1.2 אסכולות וגישות עיקריות לניתוח יחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה

1 . 2 אסכולות וגישות עיקריות לניתוח יחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה עד סוף המאה השמונה עשרה התבססה המערכת המשפטית על חוקי הטבע שסיפקו לחברה סנקציות והגבלות מוסריות ( רובינשטיין , . ( 1996 אותם עקרונות מוסריים אוניברסליים עיצבו את המושג " משפט טבעי" . ( Natural Law ) ואולם חוקי הטבע לא הניבו כללים פרקטיים לתפקודה השוטף של החברה האנושית , והחשש היה שהחברה תפנה לכיוונים מנוגדים , למשל זכות לקניין פרטי למול ערך השוויון . ( Mensch , 1990 ) לכן בתחילת המאה התשע עשרה החלו להתבסס פרקטיקות והגדרות חוקיות שנלקחו מהמשפט הפוזיטיבי כפי שעוצב באוסף החוקים האנגלי עתיק היומין . המשפט הפוזיטיבי התבסס על מנהגים ונהגים מקובלים , ולפיכך נקרא גם "המשפט הנהוג" . ( Common Law ) אותם מנהגים ונהגים התפתחו ממערכת של בתי משפט השופטים מקרים ספציפיים וקובעים בפסיקתם תקדימים . כך נוצרת מערכת חוקים הבנויה על ההיגיון הפשוט של ההמון , ולפיכך יכולה לספק לחברה את הכללים הפרקטיים שלא נמצאו במשפט הטבעי . קובצי הפרשנות והפסיקה , כגון אלה של בראקטון ( המאה השלוש עשרה , ( של קוק ( המאה השבע עשרה ) ושל בלאקסטון ( המאה השמונה ...  אל הספר
כרמל