. 2 תיארוך שאר התעודות - ולהאוזן וקויפמן ; מסקנות די וטה עצמו היה סבור , כפי שמלמד שם חיבורו , שס"ד הוא המקור המאוחר שבתורה , ובשיטתו החזיקו רוב חוקרי המקרא בשניים שלושה הדורות הבאים . ואולם כבר דור אחד אחריו החלו להישמע קולות אחדים שטענו , כי התעודה ס"כ היא המאוחרת מבין התעודות שבתורה . השקפה זו נתבססה בעיקר על ידי יוליוס ולהאוזן , ( 1918-1844 ) בספרו אקדמות לתולדות ישראל , ונקשרה משום כך לשמו . וזהו לדעת ולהאוזן וחבריו סדר חיבורן של התעודות שבתורה : . 1 ס"י-המאה התשיעית . . 2 ס"א - המאה השמינית . . 3 ס"ד-המאה השביעית . . 4 ס"כ - המאות השישית חמישית . Menzies ) , reprint New York 1957 J . Wellhausen , Prolegomena to tlw History of Ancient Israel ( Translated by Black & ; ובעברית : י' ולהויזן , אקדמות לדברי ימי ישראל , תרגום י' יברכיהו , תל אביב תרצ"ח , דפוס צילום : ירושלים תשל"ח . התרגום העברי משובש , בייחוד בחל ק הראשון , ויש להשתמש בו בזהירות . לפי השקפה זו יוצא שרוב רובה של הספרות המשפטית פולחנית שבתורה וכן המסגרת של הסיפור ההיסטורי בספרי בראשית , שמות ובמדבר , באשר הם יצירתו של ס"...
אל הספר