אמות מים מאזור חברון אל בית גוברין ( אלבתרופוליס ) דוד עמית מבוא העיר בית גוברין אשר נוסדה בתקופה הרומית , הגיעה לשיא פריחתה בשלהי תקופה זו ובתקופה הביזאנטית . היא היתה אז בירת מחוז אדומיאה , הגדול במחוזות הארץ , והמקורות ההיסטוריים והמימצא הארכיאולוגי מעידים על חשיבותה ומרכזיותה של העיר באותן תקופות . אך טבעי הוא , כי ככל עיר גדולה , נזקקה גם בית גוברין למקורות מים קבועים ויציבים שיספקו את צרכיה הרבים . לא היה כבר די בשפע בורות המים שנחצבו בסלעי הקרטון וסיפקו את צורכי העיר בראשיתה ; מה עוד , שכמות המשקעים הממוצעת באזור אינה עולה על 400 מ"מ בשנה . גם תרומתן של הבארות המעטות שבסביבה לא הועילה כמעט להקלת מצוקת המים של העיר ההולכת וגדלה . היה צורך לבסס את הספקת המים של בית גוברין על מי מעיינות , שזרימתם מתמדת וקבועה . העדר כל מעיין בתחומי העיר חייב הבאת מים כאלה ממרחקים , בעזרת אמות מים . ואכן , כבר במאה הי"ט הבחינו נוסעים וחוקרים בשרידי אמת מים , שהוליכה מבאר רסק ( ביר א טאוחין , ( שלמרגלות תל גודד ( ג'ודידה , ( לעבר בית גוברין , מהלך _כ 3 ק"מ . אולם התברר , כי אמת מים זו לא היתה היחידה...
אל הספר