פתח דבר שתיים הן התכונות אשר חברו לחכמת המעשה ומלאכת ההתקנה של אמות המים בעת העתיקה . האחת היא ניצול מירבי של השגי הטכנולוגיה העתיקה . הצורך להעביר מים מן המקור המרוחק אל העיר , לרוב דרך אזורים הרריים ומבותרים . חייב פעילות מסובכת למדי של מדידה , תכנון ופילוס , בניית גשרים וקמרונות ושימוש בטיח אטים ומיוחד . אין תימה כי דווקא בתקופה הרומית , שבה הגיעה דרגת ההנדסה האזרחית לשיא , התפתחה אומנות הספקת המים והתקנת האמות לעין ערוך מאשר לפנים , ואף פותחו אמצעי מדידה ופילוס שלא נודעו קודם לכן . ההשגים ההנדסיים אפשרו השגה של מה שקודם לכן לא נראה בגדר האפשר , והשגים אלה נפוצו לא רק מפי אומן לתלמידו , אלא גם בעזרת ספרות מקצועית . מבחינה זו חקירת אמות המים חורגת על כן מן התחום המוגדר של ענייני המים אלא היא במידה רבה חקירה של ההיסטוריה של הטכנולוגיה ושל תרבות החומר של התקופה . אבל אימוץ הטכנולוגיה , אשר בעיקרה יובאה לארץ מאיטליה , לא היה בו כדי להספיק . חשיבות עצומה נודעה להכרות האינטימית של פני השטח ושל טבעו . אל המהנדס הצטרפו התושבים בני המקום י אלה שידעו על קיומם של המעיינות ואשר הכירו את טבע האר...
אל הספר