חלק שלישי : ביקורת פמיניסטית של שילוב הנורמה המשפטית והמוסכמה החברתית התרבותית כאמור בחלקו הראשון של הפרק , הנורמה המשפטית המגדירה בפועל את עברת הרצח וחלה עליה , נוסחה בידי מערכת המשפט הישראלית , וקובעת כי מי שהרג אדם מתוך החלטה והכנה יורשע ברצח אם "האדם הסביר" בנעליו לא היה עלול להתקנטר ולהרוג מתוך קנטור ; אם "האדם הסביר" בנעליו כן היה ע ^ ול להתקנטר ולהרוג מתוך קנטור - הנאשם יורשע בהריגה בלבד . כאמור בחלק השני , המוסכמה החברתית התרבותית שבית המשפט קבע ואימץ לצורך יצירת הלכת אזואלוס היא כי לנוכח "בגידת" אישתו , אין לצפות מן "הבעל הישראלי המצוי" שיבלע את "עלבונו" ו"השפלתו" וטבעי שהוא יגיב באלימות , וישיב לעצמו את הדרת כבודו הפגועה בשפיכת דמה של "הבוגדת . " האופן שבחר בית המשפט לחבר את הנורמה המשפטית החלה עם המוסכמה החברתית התרבותית הנוהגת ( לכאורה ) הוא זיהוי "האדם הסביר" של הנורמה המשפטית ( שאותה יצר ) עם "הישראלי המצוי" של המוסכמה החברתית התרבותית ( שאותה קבע . ( זיהוי זה אינו מובן מאליו , אינו טריביאלי , ואף לא שגרתי . למעשה , הוא חריג יוצא דופן ואינו מתיישב עם הגדרתו הרגילה של "האד...
אל הספר