כללו של דבר , לאורך המשא ומתן הרשמי שניהלה ישראל בשנת 2000 על הר הבית היא דרשה לשנות את הסטטוס קוו במקום באמצעות הקמת מתחם תפילה ליהודים שם , ו / או על ידי חלוקת הריבונות על ההר באופן רשמי בינה לבין פלסטין כך שלישראל תהיינה סמכויות מבטאי ריבונות . ישראל לא התייחסה להר הבית / חרם אל שריף כיחידה אחת הכוללת את הכותל המערבי / אל בוראק כפי שהדבר מקובל ביהדות ובאסלאם . היא אמרה שהכותל המערבי כולו שלה והר הבית מקצתו שלה . בנוסף , ישראל גם לא הייתה מוכנה להכיר בפה מלא בריבונות פלסטינית מלאה ובלעדית על המקום . צריך לשנות כיוון השינוי בעמדתי החל בספטמבר , 2000 עוד בטרם פרצה האינתיפאדה השנייה . הבהרתי אז לבן עמי את דעתי שהתעקשות ישראל על ריבונות תת קרקעית בהר הבית בנימוק ששם מצויים שרידי המקדש היא בעייתית . האמונה בהימצאותם של שרידי בית המקדש מתחת לרחבה מאפיינת פונדמנטליסטים נוצרים ויהודים אך לא מקובלת על הזרם המרכזי ביהדות . הזרם המרכזי מאמץ שכלי המקדש גנוזים בשמים ויורדו על ידי האל בבוא העת . רש"י בפרשנותו על מסכת סוכה אומר : "מקדש העתיד שאנו מצפין , בנוי ומשוכלל , הוא ייגלה ויבוא משמים" ( דף מ...
אל הספר