פרק טו שירת שאול טשרניחובסקי בעיני ברדיצ'בסקי הצימוד בין שמותיהם של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושאול טשרניחובסקי הופיע במחשבת הספרות העברית על סף המאה העשרים . המבקרים הראשונים שהגיבו על שירתו של טשרניחובסקי עם כינוסה בשני החלקים של הדתות ומנגינות ( תרנ"ט , תרס"א ) נטו לראות בכמיהה "לחיים , לגבורה וליופי" המגולמת בשירים כמו "לנוכח פסל אפולו" מעין מימוש פיוטי של ההצהרות הוויטאליסטיות שהשמיע ברדיצ'בסקי באותן שנים במסות מעוררות המחלוקת שכתב במהלך התגבשותה של תורת "שינוי ערכין" שלו . ברדיצ'בסקי וטשרניחובסקי תוארו בהקשר זה כשני "ניטשיאנים עבריים , " אם כי הנטייה הרווחת - כפי שבאה , למשל , לידי ביטוי במאמריהם של יוסף קלוזנר ושל א"ל ביסקו - הייתה לדון בחומרה רק את הניטשיאניות של ברדיצ'בסקי ולהזהיר מפני האיום ההרסני הגלום בה ליהדות ההיסטורית . לעומת זאת נטו המבקרים להתייחס בסלחנות ואף בחיבה משועשעת לאותם מוטיבים "אנטי יהודיים" עצמם כאשר שולבו במארג הציורי של שירי טשרניחובסקי , משום שראו בהם חלק מחזון פיוטי בלתי מחייב של משורר ' . כעבור שנים אחדות פיתח יוסף קלוזנר את הבחנתו הראשונית בעניין זה כאשר ני...
אל הספר