פרק ו מאיר בעל גוף על הסיפור "פון דער סלוזשבע" א . בשנת 1904 היה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי נתון בעיצומה של ה"קריירה" הקצרה שלו כסופר יידיש . מסיבות אישיות וספרותיות שונות , שחלקן פורטו בפרק הקודם , הצטמצמה באותה העת כתיבתו הבלטריסטית והפובליציסטית בעברית . כנגד זאת גבר בו הדחף להביע את עצמו בלשון העם , שכמו התגלתה לו מחדש במלוא עוצמתה וחיוניותה בעת הביקור הממושך שערך ב 1902 במחוזות ילדותו ונעוריו במזרח אירופה . כפי שהעידו לימים רעייתו רחל ובנו עמנואל , הרי כתביו של ברדיצ'בסקי ביידיש נוצרו כמעט כולם בין השנים , 1906-1902 אם כי חלק גדול מהם זכה להתפרסם ולהיאסף בספרים רק כעבור שנים . בהקשר זה ניהל באותה תקופה חליפת מכתבים רבת היקף עם סופרים , עורכים ומו"לים , השמורה בארכיונו ורק מעט ממנה נחקר או התפרסם עד כה . התכתבות זו , יחד עם רשימות היומן של ברדיצ'בסקי מאותן שנים , משקפות את הדיאלוג המפותל , רווי התסכולים והמעקשים , שניהל עם עורכי הבמות הספרותיות ביידיש במזרח אירופה ובארצות הברית . על יסוד התעודות האלה תיאר לימים עמנואל בן גריון את יחסם של אישים אלה אל אביו כ"התעללות 1 מן הסיכומים המחקריי...
אל הספר