פרק ד דימויי העיירה ביצירת ברדיצ'בסקי פרספקטיבה תלת לשונית באחד מימי הקיץ של שנת 1901 נכנסה עגלת נוסעים אל רחובה הראשי של העיירה האוקראינית הקטנה דובובה , השוכנת כעשרים קילומטרים מדרום מערב לאומן . בתוכה ישב הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בן השלושים ושש , ועמו ארוסתו רחל רמברג בת העשרים ושתיים , שאותה היה עתיד לשאת לאשה באביב הבא . כחמש עשרה שנים חלפו מאז עזב ברדיצ'בסקי את עיר ילדותו ונעוריו . כאשר יצא ממנה ב 1886 היה עדיין בחור ישיבה העושה את צעדיו המהססים הראשונים אל עולם הדעת והתרבות שמחוץ לתחומי החברה היהודית המסורתית . עתה , בשובו , כבר נודע כדמות מפתח בספרות העברית החדשה , מנהיג רוחני כובש ומסעיר , המטיף ל"שינוי ערכין" בישראל ולבנייתה של התרבות העברית מתוך זיקה הדוקה לערכי תרבות אירופה ' . מדוע חזר ברדיצ'בסקי לדובובה ? לכאורה התשובה פשוטה , ורחל עצמה העידה עליה בזכרונותיה . לדבריה , ברדיצ'בסקי נימק באוזניה את הדבר בגעגועיו אל אביו וברצונו לראות שוב את המחוזות ששימשו חומר גלם עיקרי לסיפוריו , ולהראות לה את סביבת גידולו , שהיתה כה שונה מן הסביבה העירונית המודרנית שבתוכה צמחה היא . אך ...
אל הספר