פרק תשיעי : ארגון החברה האזרחית ארגון החברה האזרחית נבחן , כזכור , בשני תחומים : דמוקרטיה פנימית ומיסוד . הנחת היסוד היא שללא דמוקרטיה פנימית , כלומר היכולת האפקטיבית לקיים אופוזיציה להנהגה , וללא מיסוד , שממתן תביעות קיצוניות ובלתי מתפשרות , קלושים הסיכויים לקיום חברה אזרחית דמוקרטית . קשה להניח שחברה אזרחית שארגוניה עצמם אינם דמוקרטיים , תוחלת חייהם קצרה והתנחלותם לא יציבה תתרום לאזרחות דמוקרטית . ארגונים שמתנהלים ללא זיקה לחבריהם וללא מודעות לצורכיהם ולמאווייהם מחטיאים את הממד האזרחי של החברה שהם פועלים בה . על כל מי שלא חושב כמוהו , ואנשים פשוט לא ימשיכו לפעול . גם הנהגה חרוצה מועילה לארגון . יש הרגשה שיש מי שמחזיק ברסן , יש מי שמוביל קדימה את העגלה , יש מי שאכפת לו ויש מי שנושא את העול על כתפיו . ועם זאת , גם ( ואולי בעיקר ) מנהיגים חרוצים מעמידים קריטריונים נוקשים לפעילות , לא מכבדים גבולות של אחרים ואינם מאפשרים שילוב פעילים נוספים - "א' אינה מוכנה לקבל שכל אחד יפעל לפי יכולתו ; רק מי שעומד בדרישות שלה מקובל עליה ... היא כועסת על אנשים שאינם עומדים בדרישותיה ומכנה אותם 'עצלנים /...
אל הספר