מסגרת הדיון - סוגיות עיקריות אף על פי שהחברה האזרחית בישראל עדיין מצויה בתהליכי התהוות והיא רוויה סתירות וקשיים , עד כה היא זכתה לתשומת לב מעטה מחוקרי הפוליטיקה הישראלית . החוקרים נדרשו בעיקר ליציבותה של החברה . כיצד שרדו מבנים ומוסדות שהתגבשו בתקופת היישוב גם לאחר כינון מדינת ישראל . ההסברים המקובלים תלו את ההמשכיות בחיוניות הערכים הלאומיים ( הורוביץ וליסק : 1977 , איזנשטדט , ( 1967 או בשליטתן של האליטות במדינה ובחברה ( שפירא . ( 1989 , החברה הישראלית , לדברי החוקרים , היתה שבויה בכבלים של מפלגות פוליטיות שסיפקו לה מרחב מחיה מצומצם ומנעו ממנה , למעשה אם לא להלכה , להיות בת פלוגתא לשלטון ( גל נור . ( 1985 , כושר ההיגוי של המדינה , שהתעצם מאוד בשנים הראשונות לקיומה , בא על חשבון חיוניותה של החברה האזרחית . בעת האחרונה גברה ההתעניינות בחברה האזרחית עצמה ולא רק בגורמי עיצובה . חוקרי אסכולה אחת , בחסות המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון , מאפיינים , ממיינים ומכמתים את תופעת החברה האזרחית ( שמכונה המגזר השלישי ) ובוחנים את מעמדה לעומת מוסדות המדינה . סדרת פרסומים שהוציא המרכז העש...
אל הספר