משימותיו של מאיר עמית בעשרים ושלושה במרס , 1963 בשעה שראש אמ"ן אלוף מאיר עמית הדריך סיור של שלושים קציני מודיעין בכירים בנגב , נשלח מטוס קל משדה דב למנחת מצדה כדי להחזירו בדחיפות לתל אביב . ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון החליט להטיל עליו משימה כבדה ; לקבל מידי איסר הראל את תפקיד ראש המוסד המרכזי למודיעין ולביטחון , הגוף העלום הידוע בכינויו " המוסד , " וכן לשמש ממונה על שירות הביטחון הכללי ( שב"כ , ( זה היה מיד לאחר שהראל הגיש לראש הממשלה מכתב התפטרות . מאיר עמית ידע כי אם ייענה לראש הממשלה ימצא את עצמו בקן צרעות , ואכן חמש השנים הבאות היו לדבריו מן הקשות בחייו . יחד עם זאת , כאיש צבא ממושמע שמעולם לא נרתע ממשימה קיבל על עצמו את התפקיד בעודו ממשיך לעמוד בראש חיל המודיעין של צה"ל . היסוסיו של מאיר עמית לקבל לידיו את ה"מוסד" נבעו לא רק מכובדן של המשימות הכרוכות בתפקיד זה שחלקן היו ידועות לו , אלא גם , ואולי בעיקר , מן הידיעה שקבלת התפקיד תציב אותו לא רק מול האיש ששלט על מנגנונים ומוקדי כוח עצומים בחמש עשרה השנים הראשונות למדינה , אלא גם מול " כוחותיו" בממשלה , במפלגת השלטון ובעיתונו...
אל הספר