אבא אבן - אביר הלשון נפגשתי לראשונה עם אבא אבן בשנת 1953 בוושינגטון . הדיפלומט המבריק , אביר הלשון , כיהן באותם ימים בשתי משרות ייצוג רמות : שגריר ישראל בארצות הברית ושגריר ישראל במטה האו"ם בניו יורק . רעייתי נמנתה אז עם סגל שגרירות ישראל בוושינגטון והייתה ממונה על כתיבת ניירות עמדה בנושאים מדיניים . אני , סטודנט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק , נהגתי לפקוד את הבירה לעתים קרובות כדי להשתתף באירועים החברתיים של סגל השגרירות . זו הייתה חבורת אנשים תוססת ששימרה את הקשרים החברתיים שנרקמו אז שנים רבות . הימים היו ימי פעילות דיפלומטית קדחתנית , אך היו רצופים אירועים חברתיים מגוונים ואף משעשעים . באותם ימים נולד סיפור מעשה - שהיה ואולי לא היה - על שיחת טלפון שהגיעה ערב אחד לשומר הלילה של השגרירות , סטודנט ושמו שמחה דיניץ ( שלימים ישב באותו בניין כשגריר . ( השומר הרים את האפרכסת וכמסופר שמע את המשפט הבא : "הלו , כאן אלברט איינשטיין . אנא , מסור למר אבן שהתשובה היא לא . " לפי סיפור המעשה , כך השיב הפיזיקאי הגאון להצעת ראש הממשלה דוד בן גוריון שהועברה לפרופסור איינשטיין על ידי אבא אבן , לכהן כנש...
אל הספר