שלום בת במקביל למנהג "שלום זכר", שעיקרו הקבלת פני הרך הנולד בליל השבת הראשון לחייו במסגרת המשפחה והחברים [ראה עמ' 4], יש הנוהגים לקיים טכסים מקבילים לרגל הולדת בת. יש הנפגשים לשם כך בליל שבת, במסגרת הבית, ויש העורכים "קידוש" בבית הכנסת בבוקר, לאחר תפילת השבת, ולאחר שהאב הכריז ברבים על שמה של בתו. על טכס הענקת השם לתינוקת ראה בכרך השבת, עמ' 223. הולך תמים: ישר דרך. חתן למולות דמים: הרך הנימול ומצוות מילה בכלל [והלשון בעקבות הסיפור בשמות ד, כה-כו]. כהן צדק: אליהו [ומסורת נפוצה בספרות חז"ל מזהה אותו עם פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן], מבשר המשיח. לקח לעילם: עלה בסערה השמיימה ונעלם [כמסופר במלכים-ב ב]. כסאו: של המשיח, מלכות בית דוד. וילט וכו': הסתיר את פניו באדרתו [מלכים-א יט, יג] וכן כרך ["ויגלם"] את האדרת כשהיכה בה וחצה את הירדן [מלכים-ב ב, ח]. תפילות החיים וברכותיהם
אל הספר