פרק ו אסתר שפירא - הגננת העברייה הראשונה בארץ־ישראל

פרק ו אסתר שפירא - הגננת העברייה הראשונה בארץ ישראל הצורך בגן ילדים עברי הוכר מיד עם ראשית החינוך העברי לאומי בארץ , ( 1887 ) משום שהילדים , שהגיעו לכיתה הראשונה , לא דיברו עברית , אלא שפות אחרות , שדיברו הוריהם , ולמורה היה קשה ללמדם . זו הייתה גם אחת הסיבות לבחירת המורים הראשונים בשיטת ההוראה "עברית בעברית" - כדי שלא יצטרכו לתרגם . אבל שיטת הוראה זו דרשה זמן רב , לפעמים שנת לימודים שלמה ולפעמים גם יותר מכן , עד שהילדים היו מסוגלים ללמוד בעברית . בשלהי 891 ו ( תרנ"ב ) כאשר נוסדה "אספת המורים" - היא ארגון המורים הראשון בארץ ( שתיארתי בפרק ב ) - דנו המורים בפגישותיהם כיצד לפתור את בעיותיהם , ובין השאר דנו גם בבעיה זו : איך אפשר להכין את הילדים לבית הספר מבחינה לשונית , כדי שהמורים יוכלו מיד ללמדם בעברית ? בסיום אספת המורים השישית ( שהתקיימה ביום ב בכסליו ( 1895 , הוצע לדון : "על דבר קטנים פחות מבני שש , בדבר ההכנה לבית הספר ויחליטו לדבר על זה באספה הבאה . " אולם באספה הבאה ( השביעית , שהתקיימה בר"ח טבת ) לא הגיעו לנושא זה - והוא נדחה לאספה השמינית ( שהתקיימה ב י בטבת . ( באספה זו החליטו...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור