שאול ויונתן - שתי דרכי מנהיגות אוריאל סימון לטובה ההולכת ומוליכה , מנעוריה ועד היום , בדרכו של יונתן הסיפור המקראי איננו מנסח את לקחיו במפורש . הוא מעדיף להבליע אותם בהשתלשלות המאורעות ובגורל הגיבורים , ולבטא אותם בעקיפין בדרכי הבעה אמנותיות . הוא ממעט גם עד מאוד בהערכות דתיות מוסריות ישירות מפי המספר ( דוגמת "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו" - בר' ו , ( 9 ונותן למעשי הגיבורים , לדיבוריהם ולאופן עיצובם לדבר בעד עצמם ( דוגמת המעלות והמורדות בחיי יעקב שאינן מלוות בדברי שבח או גנות . ( דרך סיפר זו "להודיע משמעות מבלי להביעה' ( כהגדרתו של מ' בובר , ( המתנזרת מהטפת מוסר גלויה ומהפקה מפורשת של מוסר השכל , תובעת מן הקורא לקרוא קריאה פעילה מאוד 1 לשמוע דבר מתוך דבר , ולחפש את המשמעות הסמויה המאחדת את כל מה שמצוי בתוכנו של הסיפור ובצורתו . אחד מאמצעי ההבעה העקיפים המשמשים את המספר המקראי הוא האנלוגיה כפולת הפנים - פנים סיפורית וחוץ סיפורית . באנלוגיה שבגוף הסיפור מעומתת הדמות הראשית , שהמספר מתמקד בה התמקדות כמעט בלעדית , עם הדמויות המשניות , שעליהן מסופר רק מה שנחוץ לקידום העלילה ולהארת הדמות הראש...
אל הספר