אחיזת עולם בארי צימרמן לטובה , בידידות לב א עם השנים הולך ומתברר שהיהודי ה"לא רבני" אינו תופעה חולפת ברצף ההיסטוריה היהודית . מנוי וגמור עמו להיוותר באחדותו , ודור אל דור מנחיל את קיומו בהצלחה . עם השנים הולך ומתברר דבר זהה גם לגבי היהודי ה"רבני" שבזמננו . גם הוא לא יעקר , ואף ייוותר ואף ינחיל . ועם שלעתים עובר אי מי מצד אל צד , בחירוק שיני משפחה ובעוויתות פרדה והסתגלות , אין זה ראלי כלל וכלל לצפות למהפכה שתבטל אחד מן הצדדים לטובת עם אחיד בפרשנותו לחובות הנגזרות מזהותו . ויותר מכך . בעם היהודי דהיום הזיקה שבין הציבור ה"רבני" לציבור ה"לא רבני" היא אנרגיית המניעה לא רק תהליכים שליליים של ריב ומדון , אלא אף תהליכים חיוביים של שיחת אמת בין אדם לבין עצמו , המשתקפת , חיצונית , בדיאלוג סמוי וגלוי שבין "רבניים" ל"לא רבניים . " זהותם של ה"לא רבניים , " ממש כזהותם של ה"רבניים , " מתממשת הן בזיקה אל מסורת העבר לסוגיה , והן בהכחשה , הדחקה או שיחה עם אחרותו של הזולת ההווה .
אל הספר