אושר ואחריות - על אפשרות יצירת שפה רוחנית משותפת לחינוך יהודי

אושר ואחריות - על אפשרות יצירת שפה רוחנית משותפת לחינון יהודי דוד הרטמן מאמר זה בא לחלוק על הטיעון שמערכת חינוכית המבוססת על מחויבות לתורה ולהלכה חייבת בהכרח לחנך את תלמידיה לכיוון של הסתגרות רוחנית . אפשר למצוא דרכים בתוך המסורת לחנך לרגישות כלפי השקפות אחרות ולפתיחות לדיאלוג . במאמר אציג אפשרויות לשפה רוחנית משותפת למגזרים שונים בקהילה היהודית . תחילה אבחן את הדרך שבה ימצא התלמיד המחויב להלכה תמיכה לאהדתו לערכים אשר אינם מיוסדים על מקורות הסמכות המסורתיים . בהמשך אציע גישות פילוסופיות להלכה ולבורא אשר בכוחן לסייע לבניית דו שיח בין יהודים הלכתיים ליהודים שאינם כאלה . לבסוף אטען בעד גישה למצוות אשר מדגישה את הדחיפות של הגשמת שאיפותיו הרוחניות האישיות של היחיד בתוך המרקם של הקהילה . הציונות במאה העשרים יצרה מסגרת לאקטיביזם פוליטי יהודי וביטאה את הדחף המהפכני של העם היהודי להשיג אוטונומיה מדינית . הציונות משקפת אפוא את רצון העם היהודי לקבוע , עד כמה שאפשר , את גורלו ההיסטורי . בכך סיפקה הציונות את המטרה אשר סביבה יצרו יהודים בעלי אידאולוגיות שונות וסגנון חיים שונה מכנה משותף לחיים בצוותא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד