סיכום על פי כל האמור לעיל רוב הפיסול שבאוסף הוא משיש . מאחר ושיש לפיסול אינו מצוי בתחומי ארץ ישראל היה צורך לייבאו . הבדיקות המעבדתיות שנעשו לחלק מהפריטים המפוסלים מלמדות שהשיש הובא לקיסריה בעיקר מהמחצבות של פרוקונסוס ( מרמרה , ( אפרודיסיאס ( אפיון , ( אפאסוס , דוקימאיון , סרדיס , פארוס , נאקסוס , תאסוס ופנטליקון . בדרך כלל הגיע השיש כשהוא כבר מפוסל או מפוסל למחצה ורק מקצתו הגיע גולמי ; על כך ניתן ללמוד מהממצא עצמו . מגוון היצירה הפיסולית , הן מצד רפרטואר הנושאים והן מצד הטכניקה והסגנון , דומה במידה רבה למה שנחשף בערים רומיות אחרות . המחקר ההשוואתי מורה על כך שרבים מטיפוסי הפסלים שנתגלו בקיסריה נעשו בייצור המוני והופצו בכל רחבי האימפריה באמצעות סוכנויות איזוריות ומחסנים , אשר גם העמידו לרשות המזמינים אמנים מיומנים במידת הצורך . אמנם טרם נתגלו עדויות 3 בעבר ייחסתי את השבר בטעות לאפריז . לפעילות אסכולה או סדנה פיסולית בקיסריה , אך דומה ויש בידינו מספיק עדויות לכך שבעיר התקיימה פעילות פיסולית , אם בידי אמנים שחיו במקום ואם בידי אמנים מוזמנים או מזדמנים . לפעמים עסקו אלה בהשלמת מלאכת הפיסו...
אל הספר