מימוש אפשרי של שיבה ראינו כי במסגרת הדיון הליברלי , מעמדה של התביעה לשיבה הוא בעייתי ביותר מבחינת אפשרויות ההצדקה שלה כזכות מוסרית - הן כאינטרס המהווה בסיס להטלת חובה נגדית על אחרים , והן כתביעה שאי מימושה העקרוני מוצג כחלק מן ההכרה בה . עיגונה והצדקתה של זכות זו הם בעייתיים גם במשפט הבינלאומי . העובדה שתביעה מסוימת איננה מקבלת מעמד של זכות אינה מפחיתה , כמובן , מחשיבותה . לעיתים ההכרה בכך אינה אלא הכרה בקוצר ידה של הקונספציה התיאורטית שלנו , ולא פיחות במעמדה האנושי והפוליטי של התביעה שבה מדובר . ייתכן שמן הראוי להיענות לה , וייתכן שניתן להצדיק היענות זו במסגרת קונספציות מוסר אחרות . מובן כי ניתן לאתגר את מסקנות הדיון בעזרת קונספציות אחרות , למשל במסגרת הדיון הפוסט קולוניאליסטי או האיסלאמי , ואפילו בסוגי שיח ליברליים שאינם מבוססי זכויות . קיימות אפוא אפשרויות שונות לדון בזיקה שבין חוק השבות לזכות השיבה . הגישות הלא ליברליות ידחו את הדיון הליברלי ככזה שמרחב הקיום הרלוונטי שלו מתנהל בסלונים של המנצחים . הפלסטינים אינם רואים עצמם מחויבים לו , אם כי הם ממצים כל אפשרות לתבוע זכויות במסגרתו ...
אל הספר