הגירה המונית או שיבת עקורים : ההקשר התרבותי הדיון בהגירה איננו מנותק משאלת מספר המהגרים הצפוי ; כלומר , קיימת הסתברות כי מספר גדול מאוד של מהגרים ישפיע על מדינת היעד באופן כזה , שהיא לא תוכל לקלוט אותם ובו בזמן למלא את חובותיה כלפי אזרחיה . עם זאת קשה מאוד לחזות התפתחויות כלכליות , ושיפור של המצב הכלכלי בעקבות הגירת המונים הוא סביר לא פחות מאשר קריסת מערכת הרווחה המקומית בשל אי יכולתה לספק שירותים לכל . סוגיה זאת רלוונטית לשאלה אם אפשר לממש את תביעת הזכות , וכיצד . אך הסוגיה של שינוי אופיה של המדינה הקולטת , שעולה כאן בחריפות בשל מספר המהגרים הצפוי , רלוונטית לא רק לגבי אופני המימוש של תביעת זכות השיבה , אלא גם לגבי עצם קיומה של זכות שכזאת . בדיון בטיעון התרבותי להגבלת הגירה ( המגן על זכותם של אזרחיה של מדינת היעד לקבוע את אופיה התרבותי / הלאומי , ( טענתי כי ניתן לדרוש באופן מוצדק ממהגרים לוותר על חלק מזכויות התרבות שלהם , שכן בעצם הגירתם הם מביעים נכונות לעזוב את קהילת הרוב שבה חיו ולהתערב בקהילה תרבותית / לאומית אחרת . ויתור זה אין פירושו , כמובן , שאסור להם לקיים את הפרקטיקות התרבות...
אל הספר