הטיעון הכלכלי

זה , אלא כפופים לחובה לבסס ודאות קרובה לפגיעה באינטרסים שעליהם הם באים להגן . הטיעון בשם הסדר הציבורי הוא מוצדק , בעיקרון , אך על פי רוב אינו מסביר את ההגבלות החמורות על הגירה שקיימות בעולם כיום . לעיתים מסתיר מאחוריו טיעון זה חששות מפני הכוח הפוליטי שמקבלים מתאזרחים חדשים : הגירה פתוחה עשויה , בעיקרון , להוביל ל"השתלטותם" על מוסדות השלטון , וכתוצאה מכך לדיכויים של חלק מן הילידים או של כולם . ברור כי לכל אדם יש עניין מובהק בדפוסי ההצבעה של שכניו . אך בה במידה ברור כי הרצון להוציא מהקהילה את ה"בלתי מהימנים" פוליטית איננו אינטרס שמבסס זכות לעשות זאת . האם אינטרס זה מבסס זכות שלא לקבל את מי שעשוי לסכן את הסדר הציבורי או את אחדות הדעים ? התשובה תהיה כן ולא , בהתאמה . סיכון הסדר הציבורי במובן של פגיעה בזכותם של האזרחים לחיות בשלווה אכן יכול להוות בסיס להגבלה או שלילה של הזכות להגר , אך נטל ההוכחה יהיה על הרשות . במדיניות הגירה אשר נגזרת ומנוהלת על פי עקרונות הצדק , אין מקום לסירוב שרירותי ולא מנומק של הרשות . סירוב צריך להתבסס על חשש סביר שהמהגר יגרום , בפועל ובזמן הקרוב , לפגיעה בזכויות קו...  אל הספר