האם חברים קודמים ? דומה כי הטענה "חברים קודמים" סובלת ממעגליות : אנו מעדיפים אנשים מסוימים מפני שהם קרובים לנו , בהיותם חברי המסגרת הפוליטית שלנו : אך עצם העדפתם של אנשים מסוימים מציינת קירבה , מתחמת את הקו בין שייכים ללא שייכים . אולם התיחום בין חברים לזרים עצמו , הוא הוא הדורש הצדקה . השאלה איננה האם קשרים קהילתיים קיימים , שכן אין ספק כי הם אכן קיימים . השאלה היא האם הם מהווים טעם להפרת העיקרון של חוסר הפניות המדריך חלק חשוב מן המערכת המוסרית שלנו . גם כאשר מתקיימים בה קשרים כאלה . בחלק מן המקרים אכן ניתן להצדיק העדפה : בתחום הפרטי למשל . מובן כי ביחסיו האישיים רשאי אדם להעדיף את חבריו , שכן העדפה כזו היא מרכיב מכונן של עצם החברות ביניהם . לעומת זאת . בנסיבות אחרות חייב חוסר הפניות לגבור : לנושא משרה ציבורית אסור להעדיף את חבריו במכרז , ומן הראוי כי לא אכתוב ביקורת ספרותית בעיתון על ספרה של ידידה קרובה . חלק גדול מעולמנו מושתת על קשרי קירבה והעדפה , אך אין להתייחס אל כל הקשרים המיוחדים כאל מקשה אחת . סביר כי נמצא הבדלים בין קשרים שונים , כמו בין הורים לילדים , בין בני זוג , בין בני ...
אל הספר